מה קורה לנו בתוך המוח כשאנחנו מתמהמים בקבלת החלטה? מה קורה לנו שבאמת מונע להגיע לרמה הבאה שלנו? ולמה כשבאמת בא אלי לקוח והוא יושב מולי, הוא מתחיל כשאנחנו באים לסגור עסקה, לספר לי סיפורים, תן לי לחשוב, תן לי לבדוק, להתייעץ עם הסבתה , לדבר עם הדודה.

למה אני בעצם לא נותן לו להיכנס לתוך הפינה הזאת. במוח שלנו יש לנו 4 מצבים

1. השלב הראשון -התמהמהות: המצב הראשון נקרא התמהמהות, ברגע שבנאדם רוצה לחכות עם קבלת החלטה דבר ראשון שקורה הוא מתחיל להתמהמהם. הוא אומר, ״יום אחר נעשה את זה מתישהו לא עכשיו״
2. השלב השני – ספקות:  הדבר השני שקורה אחרי שלב ההתמהמהות זה החלק הקיצוני המטורף, זה שהוא מתחיל להיות מלא בספקות של למה זה לא יהיה טוב. אגב למוח קל יותר להיות שלילי מחיובי, זה הטירוף אז והוא תמיד חושב על המצב הכי גרוע, הוא תמיד לא מאמין. והספקות האלה תמיד מובילות לדבר הבא שזה כבר באמת משמעותי, כי ברגע שהספקות מתחילים להשתלט עלינו זה ממלא אותנו כמו מחלה. ממש כמו שיש בנאדם עם מחלה קשה (לא עלינו) שמתחילה באזור מסוים ואז עוברת לכל הגוף, אותו דבר המוח.
3. השלב השלישי – פחדים: השלב הבא שיקרה למוח זה פחדים, הוא יתחיל להיות בנאדם שהוא מלא מלא בפחדים. עכשיו הפחדים האלה של הלקוח, מה שקורה להם, הם פשוט נכנסים לו לתוך המוח, יוצרים לו מצב (באנגלית זה נשמע טוב, "F.E.A.R: False Evidence Appearing Real") זה בעצם דברים לא אמיתיים שנראים אמיתיים. כשהפחד משתלט עלינו ומצקצק הוא מוביל אותנו לדבר הבא.
4. השלב הרביעי – הסחות דעת : ברגע הבנאדם חוזר לחיים שהיו לו, לדברים שהוא עשה שניה לפני החלטה, גם ההחלטה הזו יכלה לשנות לו את החיים. עדיין הוא חזר לאותה נקודה ובאותו רגע עצר את התהליך שהוא התחיל. וזו גם לדעתי אחת הסיבות המרכזיות בגללה אנשים פשוט לא מצליחים להזיז את החיים שלהם הלאה. אז יש רגע כזה בחיים שפשוט חייבים לקפוץ למים, יש רגע שבו אתה לא חושב אלא פשוט עושה. יש רגע שבו חייבים לתת לאמונה מקום בדיוק כמו במלחמה. אם דוד לא היה בנאדם של עשייה, היינו מפסידים במלחמה הזאתי מול הפלישתים. כשהוא נלחם מול גוליית, הוא לא חשב 8 פעמים, הוא פשוט קפץ.
   אבל זה לא מפריע לאנשים ללמוד מההיסטוריה, להבין את ההיסטוריה אבל לא ליישם אותה.
   ככה הם מפסידים פעם אחר פעם, לפעמים זה זוגיות, לפעמים חיים טובים, לפעמים עסק כלשהו, לפעמים זה מלחמה של ממש ולפעמים זה את החיים עצמם. לכן אני תמיד אומר לא להסתכל לא ימינה לא שמאלה.
   כשיש החלטה לקבל אותה באופן מיידי. אתם תתחילו לעשות והכלים הטובים תמיד יבואו אחר כך. זה אף פעם לא בא על ההתחלה.